אז מה עושים כאן?...

נמצא.

אני רוצה לחזור לרשום.

זה נראה כזה סוד שריצ'י אדוארדס היה כותב, לא?

אומייגאד, טים ברג'ס.

"You're making me sick, coming in here, doing your funny little rehearsals, playing your instruments, writing songs - it's not about that, being in a band! It's about what you look like! Don't you understand anything?"

אני די המום מהבחורה הזאת

איך היא גורמת לתמונות כ"כ - יום יומיות? משעממות? להראות כמו משהו כ"כ אסטתי.
http://fishilicious.blogspot.com/2008/07/kuching-trip-day-3.html

וכן, הסגנון הוא די משהו כמו קיטץ' יפני, אבל לא ממש אכפת לי.

מה יהיה? מה יהיה?

החברים של נטאשה. נרקומנים\פרדי על הבוקר. שנים שלא הקשבתי ל"רדיו בלה בלה." טוב, אולי לפני שנה. בהפסקה מגהה או... משהו. אבל די לא שמעתי את האלבום מגיל 9\10. גם כשהייתי מקשיב לו, לא באמת הייתי שומע את החלק השני, אולי חוץ מ"שם" (חלמתי עליו לאחרונה) ו"שגרה" (שמתנגן עכשיו). 20 שנה לחברים של נטאשה. who knew. אני אפילו לא אלך לראות אותם מופיעים בקיסריה הפעם. עד ערד נסעתי פעם, והם לא הופיעו (לא-הופיעו עם שלמה ארצי. בפסטיבל שנמחצו בו נערים והוא כמעט והתבטל כולו ביום למחרת, כשאני הייתי.)

מצד שני....

המ.

ארועים במשכן לאומניות הבמה בת"א בקרוב

7.8 - מאופרה למחזמר – זמרי האופרה הישראלית והקאמרי בלהיטים הגדולים ביותר מאופרות פופולריות כמו "כרמן", "מאדאם בטרפלי"י, "ריגולטו" ועד למחזות הזמר האהובים: "פורגי ובס", "סיפור הפרברים", "גבירתי הנאוה", "פנטום האופרה", CATS ועוד


14.08 - חגיגת אופרטה – אומני האופרה הישראלית, אריות ואנסמבלים מתוך "העטלף", "האלמנה העליזה", "ג`ודיתה", "הרוזנת מריצה" ועוד אינספור וואלסים, צ`רדשים ופפריקה הונגרית מתובלת בשמלץ וינאי

16.08 - להקת נוסטלגיה- עם הזמר יוסי דרום בערב של מוזיקה לריקודים סלוניים מכל הזמנים

21.08 - לאס ווגאס-הזמר צחי סיטון ולהקתו במסע מוזיקלי אל עיר ההימורים הגדולה. המופע כולל את הלהיטים הגדולים והאהובים של בירת השעשועים הראוותנית שבוצעו על ידי מיטב הזמרים שהופיעו בה: פרנק סינטרה, דין מרטין,אלביס פרסלי, נט קינג קול ועוד. השירים מבוצעים בעברית, באנגלית ובאיטלקית - אני מחכה בקוצר רוח לזה

גינה לי חביבה...

אמרתי לאמא שלי על הגינה הטיפולית במרכז הרפואי "רעות" בת"א. אמנם מדובר כרגע לפי הבנתי בשיקום של חולים סיעודיים וכאלה שעברו ארועים קשים בשנים האחרונות, אבל נראה כי מדובר בטיפול יחיד מסוגו בעבודה בגינון באזור שלי. מי שמכיר אותי יודע כמה אני מחובר לאדמה ולפשטות, ואכן יש לכך סגולות שמרפאות ועוזרות. עד עכשיו לא חשבתי בכלל על מסגרת כזאת של לווי צמוד, שיכולה להביא את השאיפה הזאת לכדי ביטוי.

מתוך האתר:

מטרות

טיפולי, שיקומי ותעסוקתי. טיפולי: שיפור מיומנויות מוטוריות, תחושתיות, קוגניטיביות. ביטוי רגשות, חיזוק בטחון עצמי. הנאה וסיפוק. שיקומי: חיזוק מיומנויות יומיומיות לאחר אירוע מוחי, תאונות דרכים ועוד. תעסוקתי: לחולים סיעודיים, הפעלה קבוצתית בגינון לשם תעסוקה משמעותית, מעשירה, מגרת חושים ומהנה.

http://www.g-t.org.il

משהו שכתבתי לפני כשבוע

" הבעיה בהגדרת המושג "פסיכוזה" היא שהיא קובעת לאנשים שתפיסת המציאות שלהם לא נכונה. עקב כך נגרם ערעור של קביעויות בסיסיות בחיים שאדם צריך אותן כדי להמשיך הלאה מתוך יצר השרדות.

לדעתי שתי הקביעויות העיקריות שאדם צריך:
1. בטחון עצמי - האדם צריך להאמין בעצמו ובשליטה שיש לו על חייו שלו. אדם שהוא חסר ערך עצמי, מרגיש "אפס", מאמין כי אדם אחר יכול לתת לו את השליטה שהוא רוצה. מכאן בא הרצון לקבל שליטה מאחרים (פאסיביות) או לקחת להם אותה (אגרסיביות.)
2. תחושת יציבות - להיות מסוגל להגיד "העולם שסביבי, כפי שאני מרגיש אותו כרגע בעזרת חמשת החושים, הוא המציאות שאני נמצא בה כרגע." אדם שיש לו בעיה בתפיסת המציאות או שהוא יאמץ תפיסה כוללנית תוך כדי שיפוט לקוי וסיכון עצמי (כמו למשל קיצונות דתית.) או שהוא יקבל על עצמו את התפיסה הניהליסטית של חוסר משמעות וגם כאן הוא מסתכן בשיפוטיות והגבלת מאוויים שנראים לו "סתמיים" וכמו כן עלול להגרם דפיציט בכושר היצרנות שלו עקב מחסור בהתנייה חיובית."

מעניין לראות איך זה מתכתב עם חומר מקצועי, שנכתב בנושא של פסיכולוגיה חברתית, כמו בקישור הזה:
http://www.midgam.com/textbook/socpsy.asp :)

אני סלחתי לישו
על כל התשוקה
שהוא נתן בי, כשאין לי דבר לעשות
עם אותה תשוקה

(ציטוט חופשי ממוריסי, אחרי שיחה שניהלתי היום.)